#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה נקנות בהמה גסה ודקה? (לר""מ ור""א, חכמים דמתני', חכמים דברייתא, ור""ש)."	"ר""מ ור""א: גסה במסירה דקה בהגבהה.<br>חכמים דמתני': גסה במסירה דקה במשיכה.<br>חכמים דברייתא: זו וזו במשיכה.<br>ר""ש: זו וזו בהגבהה."	קידושין דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אליבא דר""ש דבהמה גסה נקנית בהגבהה, כיצד יקנה פיל? (4)<br>ולתירוץ השלישי האם יש להוכיח דכליו של מוכר ברשות לוקח קנה?"	"א. בחליפין. ב. בשוכר את מקומו. ג. בד' כלים שמניח תחתיו. ד. בחבילי זמורות.<br>ואת""ל דכליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה, הני כלים איירי בסימטא."	קידושין דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היתה לו אצבע יתירה וחתכה האדון, האם יוצא בה לחירות?	אם נספרת על גב היד יוצא בה לחירות.	קידושין דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לא באו סבי דנזוניא לפרקיה דר""ח?<br>ומה אמר ר""ח לרב המנונא לעשות להם?<br>ומה שאלו ממנו? ומה השיב? ומה אמר לו רב חסדא?"	"משום שלא פשט להם ספיקם.<br>וא""ל לנדותם, ואמר להם מ""ט לא באתם, ואם משום הספק וכי שאלתם ממני ולא פשטתי.<br>ושאלו לו עבד שסרסו בביצים מהו, ולא היה בידו. וא""ל דלאו המנונא הוא אלא קרנונא.<br>ואמר לו רב חסדא דהיא משנה, דרבי אמר אף הסירוס, על איברים שעבד יוצא בהם לחירות."	קידושין דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא במתני' דכ""ד איברים, דרבי אומר אף הסירוס, ובן עזאי אומר אף הלשון.<br>סירוס דרבי במה הוא? ומה ההכרח?<br>ומה הדין בלשון אליבא דרבי? ומ""ט לא הוקדמו דברי בן עזאי?"	"לאו סירוס דגיד, דהיינו גוויה שהוזכרה בכ""ד ראשי איברים, אלא דביצים.<br>ורבי מודה בלשון, כדאמר להדיא בבכורות גבי מומין שבגלוי שניטל רוב המדבר שבלשונו, וכן תניא לעניין הזאה. אלא דרבי הוסיף על בן עזאי דה""ה סירוס.<br>ומן הדין להקדים את בן עזאי, אלא דהתנא שמע קודם דברי רבי וקבען, ומשנה לא זזה ממקומה."	קידושין דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שהיה מזה וניתזה הזאה על פיו, לרבי היזה לחכמים לא.<br>היכן סברו להעמיד מעיקרא את מקום נפילת ההזאה? ומאי קמ""ל?<br>ומה הוכיחו למסקנא מברייתא?"	"על שפתיו, (אבל לשון הוי טמון לרבי), וקמ""ל דאף דזימנין דחלים שפתיו מ""מ מקרי גלוי.<br>אך הביאו מברייתא דאיירי להדיא בלשון, דהיא נחשבת גלוי אליבא דרבי, ולחכמים טמון."	קידושין דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם לשון נחשבת טמון או גלוי לעניין נגיעה בשרץ?<br>ולעניין טבילה? ואיך א""ש עם שפחתו דרבי שנמצא עצם בין שיניה והצריכה רבי טבילה אחרת?<br>ולעניין הזאה? ומהם צדדי הנידון בזה?"	"לעניין נגיעה כגלוי, דכתיב אשר יגע בו, והאי נמי בר נגיעה הוא.<br>לעניין טבילה כטמון, דכתיב ורחץ בשרו במים, דומיא דבשרו דמאבראי. ומ""מ ראוי לביאת מים בעינן, ולזה הוצרכה השפחה לשוב ולטבול.<br>ולגבי הזאה מח' רבי ורבנן, דלרבי כגלוי הוקשה הזאה לטומאה מדכתיב והזה הטהור על הטמא, אבל אין להקיש לטבילה דכבס בגדיו הפסיק העניין.<br>ולרבנן כטמון דמקישים הזאה לטבילה, דטהרה מטהרה הו""ל למילף."	קידושין דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומעוך וכתות ונתוק וכרות, האם הוי מום גלוי גם בביצים או רק בגיד? (3)	"לר' יהודה גם בביצים.<br>לראב""י רק בגיד.<br>לר' יוסי מעוך וכתות גם בביצים. נתוק וכרות רק בגיד."	קידושין דף כה		
